שיחות של סוף שנה

אתמול היה היום האחרון של שנת 2014 והוא נשזר במספר טלפונים מעניינים. הייתה לי שיחה עם הרופא התעסוקתי של מקום העבודה. נתתי עדכון על מצבי הרפואי ויללתי שאני ממש מתגעגע לעבודה. הוא מן הסתם לא מאשר לחזור לפעילות עד אשר אקבל זאת במפורש מרופאיי. צודק. מעבר לכך הוא גילה אמפתיה רחבה והמליץ להמשיך לנוח. אלא שאתמול חשתי חסר מנוח, הרגשתי כבר מיצוי ורצון לחזור לשגרת עבודה.

קדמו לזה שיחות טלפון עם מספר חברים מהעבודה שביקרו אותי לאחרונה. הם התקשרו ע”מ לשאול שאלות מקצועיות ושמחתי שמוחי חוזר לגלות בקיאות בחומר אם כי בתחילה דברים נראו רחוקים מרחק שנות אור. עיינתי במיילים ששלחתי לגבי עניין מסוים והסתבר שהם נשלחו בסך הכל בסוף אוקטובר, אבל לי זה נראה הרבה הרבה יותר רחוק. תורת היחסות.. כמובן שמתישהוא השיחה גלשה לשיחה אישית בכלל ועל מצבי בפרט. הם סיפרו בנפרד אך במשותף שרבים במשרד מתעניינים בשלומי אך יש תחושה שחוששים מלהגיע לבקר מתוך “חוסר נעימות”. טענתי בהומור שלבטח הם בטוחים שאני מרותק למיטה עם אינפוזיה ולכן יש תחושה של חוסר נעימות להפריע להחלמה, ועל כן החלטתי להפיץ מייל שיפזר במעט את העננה. זו הייתה גם הזדמנות להודות על ההרתמות לתרומת הדם לפני האשפוז:

חברים יקרים,

רציתי לנצל את ההזדמנות לאחל לכם שנה אזרחית טובה, להגיד תודה ולשתף אתכם במצבי הרפואי.

לפני כחודש וחצי עברתי השתלת מח עצם עצמית כחלק ממאבק במחלה שנקראת “מיאלומה נפוצה”. ההשתלה נקראת “עצמית” מאחר ואני התורם של עצמי (כן, יש מצב כזה והוא פשוט יותר).

מאז ההשתלה התאוששתי בצורה מהירה יחסית ובתחילת דצמבר שוחררתי לביתי תחת “תנאי שחרור מוקדם”. מאז אני מקפיד לנוח ובעיקר להשמר מפני גורמים שעשויים לפגוע במערכת החיסונית שלי שעדיין נחשבת מוחלשת ופגיעה במידה מסוימת. יחד עם זאת אני מרגיש מצוין, שומר על אופטימיות רציפה, נהנה ממנוחה ומחיק המשפחה ומשתדל להשתעמם כמה שפחות ולהתרחק ממתוקים ומכל מה שמציע המזווה הזמין שבבית כמה שיותר 🙂

במשך האשפוז ובתקופה שלאחריה הוטלו עליי הגבלות על מספר המבקרים בו זמנית. הגבלות אלו הוסרו הודות לשיפור במצבי וכל אחד ואחת מכם מוזמנים להגיע ולבקר בכל עת. יחד עם זאת אני עדיין נדרש שלא לשהות במחיצתם של אלה שבריאותם אינה תקינה (צינונים, שפעות וכאלה).

מעבר לעדכון על מצבי חשוב לי יותר להגיד תודה מקרב לב ממני ומאשתי על ההתגייסות לתרומת דם ודגימת טסיות דם שהיו חלק מההכנות לאשפוז. ההרתמות ריגשה אותנו מאוד אך התרגשנו לא פחות כשקיבלנו את הרשימות ונדהמנו מכמות התורמים הגדולה שאיננה דבר מובן מאליו ומעידה עד הרוח הישראלית מחד ועל האוירה החמה ששוררת אצלנו בארגון מאידך.

אסיים בברכת שנה אזרחית טובה; שנה של בריאות אישית, ארגונית ועסקית.

שלחתי את המייל אתמול בלילה וזמן קצר לאחר מכן החלו להגיע תגובות אישיות חמות מלא מעט אנשים מה שמעיד על שעות העבודה המאומצות גם בערב סילבסטר.

שוחחתי אתמול גם עם המנהל שלי. שיתפתי אותו ברצוני לחזור ולו בצורה הדרגתית אלא שזה יקח זמן. בטח לא בחודש הקרוב. פטפטנו וסיפרתי שאני מאוד מתגעגע לנסיעות העבודה, אלא שהן יגיעו אחרונות בגלל העניין הביטוחי. אל דאגה, הוא אמר. יש מספיק עבודה גם ככה. צחקנו על זה שמי שנמצא בשגרת העבודה משתוקק לקצת חופש ומסתבר שגם להיפך.

כבר כתבתי לפני מספר ימים שבעקבות קריאת הספר “סרטן כנקודת מפנה” החלטתי לקחת מספר החלטות פיננסיות ואתמול הגשמתי בפועל אחת מהן שעשתה לי מאוד טוב: ביצעתי החזר חלקי של המשכנתא. אתוודה שיש לי משכנתא לא קטנה עם החזרים חודשיים נדיבים. בעיה רבתי כיום של מרבית המשפחות בישראל. ההחזרים הבלתי נגמרים האלה מתסכלים מה גם שסיפרתי בעבר על הבעייתיות למחזר בבנק אחר בגלל הפן הביטוחי. במקביל היה לי חסכון שהניב ריבית אפסית. חישוב מחודש הביא להחלטה על שימוש בו בכדי להחזיר חלק מן ההלוואה, למרות עמלת ההיוון. זה היה חישוב לא פשוט אך משנתגלתה כדאיותו וכשקיבלתי את ההחלטה לבצע זאת הרגשתי הרבה יותר ממאושר – הרגשתי בריא. אתמול בבוקר התקשרתי למוקד ההלוואות לוודא שאני כבר יכול להחזיר ללא “דמי הודעה מוקדמת” וכך התייצבנו בבנק ובחגיגיות ביצענו הפקדה שמורידה במעט את נטל הבנק מאיתנו בהרבה אופטימיות לקראת השנה החדשה. בעבר כתבתי על כך שהעובדה שביטחתי את המשכנתא דרך הבנק מקשה במעבר בין בנקים למי שחלה בגלל הצורך בהצהרת בריאות. מצד שני, מסתבר שהבנק דואג לעדכן את דמי הביטוח החודשי בהתאם ליתרת ההלוואה כך שגם כאן צפוי חסכון כלשהוא. דמי הביטוח הוא פרמטר במשכנתא שאין לזלזל בו! המהלך הזה לא הופך אותי ליותר עשיר, אלא פשוט לפחות חייב.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, מאת David. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות David

בן 54, נשוי + 4, גר במרכז הארץ לאחר ילדות מקסימה בעיר צפונית ורחוקה בשכונה לא שכונה מרובת ילדים, משפחות קשי יום ואתגרים לחיים. בצבא התברכתי בחמש שנים פעילות ברובן פעילות מאוד ברמת הגולן עם התמחות באפיון תחמושת, חומרי נפץ וחבלת שדה. לאחר חמש שנים אתגריות בטכניון, התחלתי את הקריירה בהיי טק, לגדל את ילדיי ולפנק את אשתי ומתי שהוא תוך כדי לידת הילד הרביעי השלמתי גם תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה עם תזה. עובד בחברת הייטק עם אותם החברים כבר למעלה מעשור, נהנה מאוד מהעבודה שמפצה על השעות הרבות. עוסק בפעילות התנדבותית קהילתית במעט הזמן הפנוי ובספורט אתלטי שבו הצטיינתי ובעבר ואליו התמכרתי מחדש עד לאחרונה. גאה לציין שהתנדבתי ביחידת חילוץ מקריסת מבנים על כל צרה שלא תבוא. משתדל שהבלוג הזה יהווה מגדלור לכל אותם שותפים לדרך שמרגישים אבודים במדבר של דאגות וחרדות.

2 thoughts on “שיחות של סוף שנה

  1. דיויד יקר,
    גילוי דבריך מאוד מרגש. אני מכירה את ההרגשה של חזרה לעבודה. אני עברתי לפני שלושה חודשים השתלה עצמית פעם שניה. בפעם הראשונה מיהרתי ודחקתי ברופאה שלי לתת לי לחזור לעבודה ואז קבלתי הרפס זוסטר שהשכיב אותי חזרה לקרשים. הפעם אני לא ממהרת לשום מקום. כהצעה אל תדחוק את עצמך לחזרה לעבודה, תן לעצמך לפחות חצי שנה להיות בבית מוגן ולהגן על הגוף. אנחנו נכנסים לתקופת חורף והחיידיקים נמצאים בכל מקום ובעיקר במקומות סגורים. תנסה למצוא לך משהו שיעסיק אותך כמו לימודים דרך האינטרנט. אני עושה את זה וזה ממלא לי זמן ועוזר לי להשאר בשפיות.
    שתהייה לך שנה של בריאות ועם תובנות נפלאות על החיים
    אורנה

  2. שנה חדשה שמתרגשת עלינו מביאה איתה תמיד מחשבות שונות ומשונות. חלק מהן לגבי העבר, אבל רובן לגבי מה שצופן העתיד.
    להפוך את החשיבה הזאת למשהו יישומי, זו חוכמה שלא לכל אחד יש.
    יישר כח! ושהשנה האזרחית החדשה תסמן מפנים לטובה, התחזקות גופנית וחזרה מהירה לעבודה ולשגרה, שאצלנו הינה שגרה ברוכה. אמן!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *