ביום ראשון האחרון הגעתי לטיפול שבועי שגרתי בהדסה. בשיחת “סטטוס” עם האחיות שיתפתי את השגרה המתישה שגורם השימוש בדקסה. חוץ מזה ב”ה הכל בסדר.. (טפו טפו).

אחת האחיות הנפלאות שיתפה אותי בדבר מה מעניין: אחד המטופלים שלוקח גם הוא דקסה (מי לא?!) החליט לשנות פרדיגמה ולקחת את הדקסה לפני השינה.. לוקח דקסה, הולך לישון וקם נמרץ מוקדם בבוקר מהשפעתה המעוררת של הדקסהמטזון.

זה נראה לכאורה מוזר שלוקחים דקסה והולכים לישון אלא שבמחשבה שנייה גם אני לוקח את הדקסה (10 מ”ל) במהלך הטיפול, חוזר הביתה שפוך והולך לנמנם (למרות הדקסה) ובערב באמת נמרץ, חסר מנוח, ער בלילה..

החלטנו שאני הולך על זה. מה יש להפסיד.. במקום לקבל את המינון במהלך הטיפול, קיבלתי שני מזרקים (את הדקסה הנוזלית אני מקבל במזרק) שבכל אחד 10מ”ל. האחד ליום א’ בערב והשני למחרת.

חזרנו הביתה. בערב לקחתי את הלוסק, לאחר זמן מה אכלתי משהו ואז לקחתי את תרופות הערב וגם את תכולת המזרק ובנוסף כדור שינה קליל שאני נוהג לקחת לאחרונה וגם קלונקס להרגעה..

ישבתי עם בני המשפחה וצפינו בקליבלנד מנצחת בפלייאוף של ה-NBA את בוסטון, מחזיקים אצבעות לדייויד בלאט להעפיל כבר הערב לחצי גמר המזרח.

את משחק לא סיימתי לראות. למחרת סיפרו לי שאני פשוט “נשפחתי” ומתישהוא אפילו דיברתי שטויות מצחיקות. אני אפילו לא זוכר שהגעתי למיטה אבל מה שחשוב הוא שהתעוררתי בבוקר! ישנתי את הלילה!!

למחרת הרגשתי את הפעילות המטלטלת של הסטרואידים אלא שגם הייתי נרגש והחלטתי לנסות שוב את הדבר באותו הערב. ואכן, בערב חזרתי על התהליך אלא מעט מאוחר יותר כי בערב עבדתי מהבית ואז כבר הבנתי שתוך חצי שעה אני נופל אז כבר שכבתי במיטה והופ.. הגיע הבוקר. ואז גם אישתי התלוננה בבדיחות הדעת על השטויות שדיברתי באותו הלילה.. אבל העיקר שישנתי! בבוקר קמתי די עייף, מבין שאני תחת השפעת כדור השינה ו/או הקלונקס. לקראת הצהריים ההשפעה חלפה ואז נסעתי לעבודה ליום עבודה די עמוס שהסתיים בבית מעט אחר חצות. אלא שבלילה לא יכולתי להרדם, נראה שהדבר האחרון שהגוף שלי ציפה הוא שינה.. חזרתי לסלון שותה חצי ליטר (בקבוק) בירת חיטה טעימה כדי למלא את הגוף נוזלים ואולי גם לעייף אותו במעט אלכוהול (של הבירה). מאחר והיה מאוחר ידעתי שכדור שינה מאוחר מדי.. ולכן עדיף ללא “כימיקלים”. המשכתי למלא את הגוף במים מפחד הנג-אובר. לצערי בלילה ישנתי רק שלוש שעות וברביעי (אתמול) הייתי די עייף. חימשתי את הגוף בדקסה, ואז יצאתי מרוצה לעוד יום עבודה שהסתיים גם הוא מאוחר. חזרתי הביתה בסביבות 11 בלילה אחרי יום עבודה עמוס ומרתק, לקחתי כדור שינה והלכתי לישון.

הבוקר היה לי תור לשיננית ובבדיקה שיגרתית של רופא השיניים נדהמתי לגלות מספר רב של חורים. הרופא שאל אם הטיפול הכימוטרפי הסתיים ושיתף שבאופן שכיח אנשים שעוברים כימוטרפיה יש להם שכיחות גבוהה של חורים בשיניים באיזור החניכיים. לא חורים גדולים אבל צריך לתקן.

בשורה התחתונה – הניסוי הצליח ושווה שיתוף! אז לידיעתכם. אני מתכוון לאמץ אותו גם בשבוע הבא.