שלושה חודשים מההשתלה

יום רביעי, 18 בפברואר 2015, שלושה חודשים מההשתלה!

לכאורה, סתם יום של חול. אבל לא למי שעבר השתלה שבה נאמר לו שבמשך שלושה חודשים: להתרחק ממקומות הומי אדם, לא לאכול בחוץ, לא סושי ולא בשר אדום ועוד כהנה וכהנה איסורים שונים ומשונים. ואני, שכ”כ הקפדתי על שמירת הכללים מאוד רציתי שהתקופה הזו תחלוף.

במניין הימים מההשתלה, היום זהו Day 92 (ולא Day 90 מאחר והיו לנו חודשיים בני 31 יום), אבל מה זה משנה 🙂 היינו היום בדיזינגוף סנטר (רעיון של אישתי לקחת את הילדים ולעשות משהו) ושם אכלתי (סליחה, סעדתי) סושי עם אחד הילדים וכשסיימנו והצטרפנו אל השאר שלעסו מוצרים של מקדונלד אמרתי להם שהיום יש לי יומולדת ואני בן שלושה חודשים. חייב לציין שאני לא כזה בשלן ולא כזה אנין טעם אך יחד עם זאת כשטעמתי את הסושי הרגשתי שאני מה זה בריא.. אפילו הרגשתי שקיבלתי את הרשיון לחזור לעבודה.

חזרנו מרוצים הביתה ואני במהירות, לפני שיגיע הגשם עליתי על בגדי ריצה וטסתי החוצה לסיבוב. הייתי חייב את זה לעצמי לפני שעולה שחר של יום חדש שמביא איתו את היום הראשון של מחזורי המיצוק של ה-VCD, מחר בהדסה. באוזניי עוד מהדהדת ההערה של פרופ’ בן יהודה מתחילת הטיפולים אי שם בסוף יולי 2014, על כך שאשתדל שהכושר הגופני יהיה חלק מסל התרופות. המשפט מעורר ההשראה הזה הוציא אותי לריצה במוצ”ש האחרון כמו גם ביום שני וכך גם הערב. אני מתחיל מחר טיפול בידיעה שהכושר שלי הרבה יותר חלש, המשקל יותר גבוה, אך המוטיבציה והניסיון גבוהים לא פחות מפעם שעברה. אז יצאתי החוצה סוקר בעיניי את השמיים שאוטוטו מתכסים עננים, אך מהר מאוד – אחרי כק”מ החל מטפטף. הבנתי את הרמז והחלטתי לחזור על עקבותיי וככל שחזרתי כך התחזק הגשם. גשם באמת שלא מפריע ויכול להיות כיף אבל זה לא הזמן להסתבך. אנו מתעתדים להגיע ממש מוקדם מחר בשאיפה לסיים מוקדם ולמנוע מצב שהשלג ישאיר אותנו לסופ”ש כפוי בבית החולים. אני מקווה שהכל ילך חלק ונוכל לחזור הביתה מוקדם בטרם הכל יצבע בלבן. לילה טוב.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, מאת David. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

אודות David

בן 55, נשוי + 4, גר במרכז הארץ לאחר ילדות מקסימה בעיר צפונית ורחוקה בשכונה לא שכונה מרובת ילדים, משפחות קשי יום ואתגרים לחיים. בצבא התברכתי בחמש שנים פעילות ברובן פעילות מאוד ברמת הגולן עם התמחות באפיון תחמושת, חומרי נפץ וחבלת שדה. לאחר חמש שנים אתגריות בטכניון, התחלתי את הקריירה בהיי טק, לגדל את ילדיי ולפנק את אשתי ומתי שהוא תוך כדי לידת הילד הרביעי השלמתי גם תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות יתרה עם תזה. עד מגיפת הקורונה עבדתי בחברת הייטק עם אותם החברים למעלה מעשור איתם אני עדיין בקשר, נהניתי מאוד מהעבודה שפיצתה על השעות הרבות. אך בקורונה חלה החמרה משמעותית ביכולתי לחיות את חיי לאור ההתמודדות והייתה החלטה לפרוש שגובתה מקיר לקיר. עד להחמרה עסקתי גם בפעילות התנדבותית קהילתית במעט הזמן הפנוי ובספורט אתלטי שבו הצטיינתי בעבר ואליו התמכרתי מחדש עד שהמיאלומה החליטה אחרת. גאה לציין שהתנדבתי ביחידת חילוץ מקריסת מבנים על כל צרה שלא תבוא. כיום מקדיש את זמני לגלות ולהנות מחדש עם משפחתי, ליותר זמן עם חברים לדרך, לפעילות התנדבותית ובמרדף אחר כל חולה מיאלומה לוודא שהוא לא מרגיש לבד. משתדל שהבלוג הזה יהווה מגדלור לכל אותם שותפים לדרך שמרגישים אבודים במדבר של דאגות וחרדות.

7 thoughts on “שלושה חודשים מההשתלה

  1. מהודו החמימה קשה להבין את עניין הסערה המתרחשת בישראל אבל את שמחת היציאה מה״הסגר״ אפשר בקלות להבין ולחוש מתוך מה שאתה כותב.

    מקוה מאד שהצלחתם לקבל טיפול ולחזור בזמן, ואם לא, גם כך לא נורא. חופשה בירושלים המושלגת יכולה להיות נחמדה.

    תשמרו על עצמכם,
    הרבה הרבה בריאות,
    מירה

    • היי למירה שמבלה בארץ רחוקה,
      אני משתוקק שתחזרי בשלום ונשמע חוויות.. הודו איננה עוד מדינה על המפה ויש לה את היחודיות שלה.
      חופשה בירושלים המושלגת יכולה להיות דבר מצוין אבל עדיף לתכנן ולא לבנות על מיטה פנויה במסדרון 🙂

  2. היי דיויד,
    חבל שלא הספקתי לאחל בהצלחה לפני שיצאת לדרך.
    בכל אופן אם תראה את זה בהדסה, שיהיה בהצלחה ואני באמת מקווה תספיק לחזור הביתה לפני סגירת הכבישים….. ממה שאומרים בחדשות אכן מחכים לכמה ימים סוערים ביותר שיתחילו היום בצהריים. אז שיעבור מהר וקל 🙂 .

  3. היי דיויד,
    חבל שלא הספקתי לאחל בהצלחה לפני שיצאת לדרך.
    בכל אופן אם תראה את זה בהדסה, שיהיה בהצלחה ואני באמת מקווה תספיק לחזור הביתה לפני סגירת הכבישים….. ממה שאומרים בחדשות אכן מחכים לכמה ימים סוערים ביותר שיתחילו היום בצהריים. אז שיעבור מהר וקל 🙂

    • היי שני,
      חזרנו בשלום.. והדרך חזרה הייתה ארוכההההה… פקק אדיר מהדסה דרך מבשרת בואכה מחלף הראל. למעלה משעה. כמובן שה-Waze נתן חלופה אבל הייתי חייב להגיע לתחנת דלק כי נסענו על אדים. ככה זה כשלא נשמעים לאשה שמייעצת להכנס לתחנת הדלק לפני שמגיעים להדסה..
      כל השאר גם היה בסדר ועליו אכתוב בנפרד.
      וכמו שאמרו בתחנת הדלק “חג שלג שמח”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *